יום שישי, 16 במרץ 2018

"Tema" for Alto sax and electronics


יצירה/אלתור לסקסופון אלט, בה המבצע מקשט "תמה" כתובה ומנגן אותה במחזוריות מספר פעמים כרצונו. הסקסופון מוזן למחשב המעבד בזמן-אמת את הצליל ויוצר אחדות וריבוי של רגעים. כך מתהווה לה חוויה המכילה "רגעים מעוּברים" העוצרים בתוכם לא רק את הווה, אלא גם את העבר והשאיפה העתידית. שאיפה הנוטעת תחושה הדומה לתופעות טבעיות הכוללות דפוס מארגן.


יום שני, 1 בינואר 2018

"Magic Spells and Ancient Ritual" 


"קסם לחשים ופולחן עתיק" היא יצירה לכינור ואלקטרוניקה. באמצעים טרנספורמטיביים בזמן הביצוע ובאמצעות מודל ממוחשב שנוצר בתוכנת Max/msp מתעצב צלילו של הכינור ומתנתק מהמקום והזמן על-ידי פיזור במרחב באמצעות רמקולים המקיפים את המאזינים. גישת מרחב-סאונד בונה תודעה מלאכותית, מעוררת את הדמיון ויוצרת עולם צליל מדומה. קונספט של מונו-דיאלוג, בין "כאן ועכשיו" מבוצע חי, לדימוי טכני מוקלט ומעובד. קונספט אַ-סימטרי זה שומר על מרחק מפריד בין הפעולה במרחב, בה לא ניתן לנתק את נִראות המבצע מהיצירה והביצוע, וקולות וצלילים המקיימים מציאות סונורית אנונימית, ומתפקדים כהד הבוקע מהסביבה. 

יום רביעי, 22 במרץ 2017

"The Snail" for Classic Guitar and Electronics

"החילזון" היא יצירה אקספרימנטלית בה עובר צליל הגיטרה הקלאסית עיבוד באמצעות תוכנת Max/msp.

יום שבת, 25 בפברואר 2017

"Breathing" for digitally prepared soprano sax and ensemble


יצירה לאנסמבל וסקסופון סופרן שעבר טרנספורמציה המעקרת את גוון הצליל ומשאירה ומדגישה את האוויר הנוצר מהנשיפה. הקו המלודי משתמע למרות חוסר הבהירות הצלילי. קו זה מתואר באופן וויזואלי במרחב. הכלים המלווים ברקע הם: גיטרה קלאסית, פסנתר ממותקן, ויברפון וכלי הקשה.


יום שני, 26 בספטמבר 2016

"Tachbir"
for piano solo, tape and live generative graphics
תחביר – לפסנתר סולו, פס קול וגרפיקה גנרטיבית


יצירה לפסנתר סולו, פס קול וגרפיקה גנרטיבית הנוצרת בזמן אמת ומגיבה לביצוע בזמן הקונצרט. התהליך הגרפי מפרק/מרכיב את יצירתו הידועה של הצייר וסילי קנדינסקי: "Composition VIII", 1923 על-ידי פרמיטיבים גרפיים מסוגים שונים, בעלי צבע ומיקום זהה לציור המקורי.

יום שלישי, 5 באפריל 2016

Dialogue?... no dialogue... 

יצירה לקלרינט סולו בה צליל הקלרינט משתנה ומתעצב בזמן אמת על-ידי תהליכים אלגורתמיים וויזואליים. המטרה היא לנסות ולמצוא את יחס המיפוי הפרמטרי בין ממד הזמן, המיוצג על-ידי הנגינה, לממד החלל המיוצג על-ידי דימוי של שני רובוטים.
תנועות הרובוטים מושפעות מעוצמת צליל הנגינה ומשפיעות על מאפייני הצליל המנוגן, בעיקר על-ידי הוספת צלילים חדשים העוטפים את צלילי הביצוע בתזמונים שונים ויוצרים טקסטורה המזכירה דיבור אנושי מהיר. בנוסף, משתנים פרמטרי הגובה והאיכות הספקטרלית ויוצרים לעיתים תחושה של נגינה בקלרינט בס.
בסוף היצירה הופך הצליל לרעש נשיפה בלבד.
האם נוצר דיאלוג אמיתי....?


יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

From answer to question

"מתשובה לשאלה" היא יצירה קצרה לאנסמבל הכולל: כינור, קלרינט, פסנתר, גיטרה, וויברפון, כלי הקשה, קריין וצלילים מוקלטים הנובעים ממחשב. צלילי האנסמבל המבצע עוברים עיצוב בזמן אמת על-ידי תוכנת Max/msp. היצירה פותחת בתזמור "קלאסי" הנמוג אט-אט לתזמור אלקטרוני, הנובע מדגימת מים מבעבעים ומשם לתצורה אסתטית ריתמית המזכירה את המוזיקה הפופולרית. הסוגיות המועלות על-ידי הקריין נסובות סביב שאלות מרכזיות ביצירה בת-זמננו כדוגמת: "כיצד הכתיבה משפיעה על תפיסת המוזיקה אצל המאזין"? "כיצד ניתן לייצג באמצעות כתיבה צלילים שאינם מוזיקליים - כדוגמת רעשים"? "כיצד מלודיה והרמוניה הפכו משניים לקצב בעידן הפופולרי"? ושאלות פילוסופיות נוספות שהמרכזית שבהן היא לאן פניה של המוזיקה האומנותית? הדימוי הוויזואלי המלווה את היצירה מזכיר סריקת מוח לצרכי מחקר.